צור קשר

בטלפון

שיחה ראשונית קצרה יכולה לעזור להבין אם יש בסיס לבדוק זכאות לקצבת סיעוד מחברת הביטוח, האם קיימת פוליסת ביטוח סיעודי פעילה, ומה הצעד הבא שכדאי לבצע.

☎ 03-966-54-24

שעות מענה: ימים א׳–ה׳, 09:00–18:00

בטופס

אם נוח לכם יותר להשאיר פרטים, מלאו שם וטלפון ונחזור אליכם בשעות הפעילות. מומלץ לכתוב בקצרה מה המצב: האם קיימת ירידה תפקודית, האם יש אבחנה רפואית, האם כבר הוגשה תביעה, והאם התקבלה דחייה מחברת הביטוח.

השאירו פרטים

השאירו פרטים לבדיקה ראשונית. בשיחה נברר אם קיימת פוליסה פעילה, מהו המצב התפקודי, האם כבר הוגשה תביעה, והאם כדאי להכין מסמכים נוספים לפני פנייה לחברת הביטוח. אין צורך לדעת הכול מראש — מספיק לתאר בקצרה את המצב בבית ואת סוג העזרה שנדרשת ביום־יום.

ללא התחייבות. תשלום רק בהצלחה. המידע שמועבר בטופס משמש ליצירת קשר ראשוני בלבד ולבדיקת אפשרות להמשך בירור.

באילו מצבים כדאי לפנות אלינו

כדאי ליצור קשר כאשר אדם מתקשה לבצע פעולות יומיומיות כמו רחצה, לבוש, אכילה, ניידות, קימה מהמיטה או שימוש בשירותים. גם מצבים של דמנציה, אלצהיימר, פרקינסון, אירוע מוחי, מחלה אונקולוגית או ירידה קוגניטיבית משמעותית עשויים להיות רלוונטיים לתביעה בביטוח סיעודי.

משפחות רבות אינן יודעות אם קיימת פוליסת ביטוח סיעודי פעילה. לעיתים הפוליסה קיימת דרך קופת חולים, מקום עבודה, סוכן ביטוח, בנק או פוליסה פרטית שנרכשה לפני שנים. לפני שמגישים תביעה חשוב להבין מי חברת הביטוח, מה תנאי הפוליסה, אילו מסמכים רפואיים קיימים ומה חסר לצורך הוכחת מצב סיעודי.

אם חברת הביטוח כבר דחתה את התביעה, עדיין ייתכן שניתן לפעול. דחייה יכולה לנבוע ממסמכים חסרים, הערכה תפקודית חלקית, צילום חוקר שאינו משקף את המצב היומיומי, או אי הבנה של התמונה הרפואית. במקרה כזה נדרשת בדיקה מסודרת של מכתב הדחייה, המסמכים הרפואיים והאפשרות להגיש ערעור.

ניתן גם לקרוא מידע נוסף במאגר הידע שלנו על תביעות ביטוח סיעודי, חברות הביטוח, תשלום רטרואקטיבי, מסמכים נדרשים ומקרים נפוצים.

מה כדאי להכין לפני השיחה

לפני שיחה עם מומחה לביטוח סיעודי כדאי לרכז כמה פרטים בסיסיים: שם קופת החולים, שם חברת הביטוח אם הוא ידוע, גיל המבוטח, מועד תחילת ההידרדרות התפקודית, והאם כבר הייתה פנייה לחברת הביטוח. גם אם אין בידכם את כל המידע, מספיק להתחיל מתיאור אמיתי של המצב בבית ושל הפעולות שבהן נדרשת עזרה.

מסמכים שיכולים לעזור הם סיכומי אשפוז, מכתבי רופא משפחה, חוות דעת של נוירולוג, גריאטר או אונקולוג, רשימת תרופות, אישור שעות סיעוד מהמוסד לביטוח לאומי, מסמכים על נפילות או אשפוזים חוזרים, ופוליסות ביטוח ישנות שנמצאו בבית. ככל שיש יותר תיעוד מסודר, קל יותר להבין אם מדובר במקרה מתאים להגשת תביעה או ערעור.

חשוב במיוחד להסביר לא רק את האבחנה הרפואית אלא גם את השגרה היומית: האם האדם זקוק לעזרה במקלחת, בלבוש, בהליכה בתוך הבית, בקימה מהמיטה, באכילה או בשימוש בשירותים. במקרים של דמנציה או ירידה קוגניטיבית חשוב לתאר גם בלבול, שוטטות, שכחת גז פתוח, נפילות או צורך בהשגחה קבועה.

אם כבר התקבל מכתב דחייה, מומלץ לשמור אותו ולא למהר לשלוח שוב את אותם מסמכים. צריך להבין מה בדיוק נטען בדחייה: חוסר במסמכים, אי־הוכחת מגבלות ADL, מחלוקת על מצב קוגניטיבי, תקופת המתנה או טענה שהמצב התחיל לפני תחילת הביטוח. רק אחרי שמבינים את הסיבה אפשר לבנות המשך פעולה נכון.

התקשרו